מאז שהייתי ילדה קטנה קלטתי בעיני את החלונות המרובעים העמוקים, ואת הניחוח הירושלמי שנודף מהם. הבחנתי באזוב הירוק שנלכד לצד המשקוף המקולף, ורציתי לציירם. אחר כך גדלתי, קומתי גבהה ועיני קלטו גם את תחתית המרפסת מעל החלון, ואת צמחי האדנית משתפלים, מכסים את ה"מצח" של החלון שלי.
סורגי הברזל הוסיפו מסתוריות ועניין לחלונות, וכאשר ישבתי לצייר את החלונות שלי מתוך אהבה גלויה אליהם, חשתי שהם חברי הטובים ביותר.