אפשר לעמוד מול נוף וליהנות מציפור משחקת עם קו האופק. אפשר להתבונן בשדה פרחים צבעוני, או בשדה זהוב שֶׁיָּבַשׁ בשמש, ולבחון את צבעי ההרים המשחקים בצל ואור. העיניים מתעתעות, הדמיון מסתחרר ולעיני רוחי עולה תמונה אבסטרקטית של צבעוניות עם פרספקטיבה.
ובכל אשר אַפְנֶה מבטי, אראה את יפי היקום. די בתחושה הלופתת אותי כדי להזרים את הצבעים הנכונים על הבד ולבצע עמם קומפוזיציה נכונה להביע את רחשי הלב אל מול הנוף הקסום.