מדי פעם כשאני חולפת על פני חלונות הראווה הגודשים את העיר, קולטות עיני את הטלית, השופר, ספרי הקודש ושאר חפצי יודאיקה חדשים ועתיקים.
עצי התמר והרימון, שיח הגפן והתאנה מייצגים בגאווה את ייחודיותה של ארץ ישראל.
אני חשה את יחוסו של העם היהודי הנצחי ומבקשת להנציח בצבע את סמלי העם המובחר.
לדוממים הנכללים ביודאיקה, אני מקדישה צבעים של ניחוח עתיק, של יוקרה וערך מוסף. המכתש והעלי מסמלים אולי צרות, תלאות וכתישה, אולם הסידור, הכינור ואור הנר, מבטאים תפילה, ניגון ותקווה.