אין לך פינה בעולם שאין בה יופי, ואם זכיתי לאחוז במכחול, עלי רק לפקוח עיניים ולהתבונן: למצוא את הצבע המוקרן כרגע על עץ ישיש, להביט בו מזווית נכונה ולהנציחו!
אני ממהרת אל הצבעים, טובלת בהם מכחול ומציירת את העץ או את השיח שגיליתי בחצרי. פתאום העץ והשיח כבר אינם סתם צמחיה זניחה, והשדה הנידח איננו כה נידח, והחורש בשולי הדרך הופך לפינת חמד… אני מרגישה שיש בכוחו של הציור הריאליסטי לגלות את יופיו של היקום, להנגישו עם עולם השגרה ולהעלות על שפתיו חיוך.